מאז הכרזת העצמאות ב 1948, נאלצה מדינת ישראל להגן על עצמה מפני איומים רבים ומגוונים החל מאנשים בודדים, ארגוני טרור ומדינות יריב, אשר פעלו בדרכים שונות לפגוע באזרחי המדינה, סמליה ומוסדותיה.
בשנת 1968 התרחש ארוע הטרור הראשון בתעופה הישראלית, בו מטוס נוסעים של אלעל, טיסה מספר 426 מרומא לת"א, נחטף והונחת באלג'יר ע"י ארגון "החזית העממית לשחרור פלסטין", כשעל סיפונו 38 נוסעים ו – 10 אנשי צוות.
כ – 20 דק' לאחר המראה, בגובה של 33,000 רגל, חדרו מחבלים לתא הטייס ולאחר איומים, לרבות שימוש בנשק, אילצו את הטייסים לנחות באלג'יר.
לאחר הנחיתה, שוחררו כל הנוסעים שאינם ישראלים,
4 ימים מאוחר יותר שוחררו הנשים והילדים (10 במספר) ונותרו 5 נוסעים ו – 7 אנשי צוות. אלה שוחררו לאחר 39 ימים ובתום מו"מ שהסתיים בשחרור 24 אסירים בטחוניים "ללא דם על הידיים".
בשנים הבאות ארגוני טרור המשיכו לבצע נסיונות כאלה ואחרים של פיגועים וחטיפה ע"ג טיסות אלעל, ובשנת 1972, לאחר טבח הישראלים באולימפיאדת מינכן, החליטה רה"מ ישראל דאז, גולדה מאיר, כי מדינת ישראל מוכרחה להגן על מושאיה בחו"ל – תעופה, ספנות, מבנים ומוסדות.
וכך בשנת 1972, הוקם מערך אבטחה אשר ייעודו, תפקידיו וסמכויותיו נעוצים בהחלטה זו, החלטת ממשלה 231.
המערך שינה פניו לאורך השנים, גדל מאד בהיקפי הפעילות ובכח האדם וכיום מעניק שרותי ביטחון לא רק לחברת אלעל אלא לכלל החברות הישראליות הטסות ארצה.